זעקת כאב נוקבת
פורים באווירת תשעה באב בבית הכנסת ברחוב עלמא
השורשים שלי
אני יהודי פשוט מהונגריה. אני מעריך שמעולם לא שמעתם את השם שלי. באמת, אין בספר היוחסין שלי שמות של רבנים חשובים, דיינים או פרנסים. אבות אבותיי כולם התגוררו בעיירות ובכפרים קטנים באוברלנד ועבדו את ה’ בתמימות. למעשה, כל הסבים שלי הם ניצולי שואה. ארבעה רב-סבים שלי הי”ד נספו בהשמדה בשנת תש”ד.
אמנם לא זכיתי ללמוד בישיבות חשובות, אך כיום יש לי שתי חברותות. אני גם פעיל בקהילה שלנו בבודפשט, למדתי חזנות ואני משתדל להתפלל לפני העמוד בזמנים הנדרשים. זה עתה השקנו תלמוד תורה לילדים, אני גם עורך את הלוח שלנו עם מנהגי בית הכנסת של יהודי הונגריה. חברי הקהילה שלנו עושים כמיטב יכולתם לשמור על הכשרות, הגם שכדי להשיג בשר כשר עליהם לנסוע לווינה, הנמצאת במרחק כמאתיים וחמישים קילומטרים מבודפשט.
למה אני נשאר בהונגריה? ראשית, כי אני צריך לעזור להוריי הזקנים. ושנית, כי זה הבית שלי. כל השורשים שלי הם כאן, בארץ הגר. יש לי מסמכים המתעדים את ענפי משפחתנו עד למאתיים שנה אחורה. לשון הקודש אני מדבר במבטא מקומי, ובמקום יידיש אני מדבר קצת גרמנית. בשבילי ‘סול א קאקאש מאר’ איננו סתם שיר חסידי, הוא ניגון עם סיפור שגדלתי עליו מינקותי.
כשביקרתי בארץ הקודש וגם במדינות נוספות בהן יש ריכוזים של יהודים שומרי תורה ומצוות, לא הצלחתי למצוא יהודים ממוצא הונגרי שדבקים במנהגי אבותיהם. היו לי גם ביקורים ממושכים בהם שהיתי במשך כמה שנים חייתי במקומות שונים, אך לכל בית כנסת אליו הגעתי טרחתי להביא איתי סידור רדלהיים. אני פשוט לא רוצה להרגיש זר ונוכרי. רק בבודפשט הרגשתי תמיד בבית. שם באמת נמצא הבית שלי.
גירשו אותנו מביתנו
הסיבה העיקרית לכאב שלי ושל שאר בני קהילתי היא השתלטותה במרמה של חב”ד על הקהילה האורתודוקסית שלנו, בת מאה וחמישים השנה, שנוסדה בהשגחת הכתב סופר זי”ע. למרבה הצער, ההשתלטות הזו התאפשרה בגלל עשרות שנים של ניהול כושל. ועדיין, שום דבר לא יכול להצדיק הברחת עשרות חברי „פנטום” לאספת הקהילה ועריכת הפיכה באספה מקוונת נגד הנשיא שנבחר בצדק, במיוחד כשהאספה הזו התקיימה תוך התעלמות מהאיסור המפורש של הרבנים.
אבל זה בדיוק מה שקרה, כי כאשר לפני שנתיים מצא מוה”ר שמואל אליעזר שטרן שליט”א מבני ברק – שפיקח נאמנה על ענייני הקהילה שלנו במשך עשרות שנים – אי סדרים ברשימת חברי הקהילה, הוא אסר כל מפגשים שהם, ומפני שהפולשים לא שמעו לדבריו, הוא התייעץ עם בית הדין של העדה החרדית, שאישר את החלטתו להוציא איסור מפורש על קיום מפגשים.
בסופו של דבר התברר שהרב צדק, כי חב”ד הצליחה להונות את הנשיא לשעבר ולתמרן אותו כך שיצרף לקהילה את עשרות עובדי המשחטה בצ’נגלה המזוהה עם חב”ד. אלו שוחטים שאין להם אזרחות הונגרית, הם מתגוררים בארץ ואין להם שום קשר עם הקהילה. כשהבין הנשיא הפתי את התוצאות החמורות של ההתנהלות הנאיבית שלו, זה כבר היה מאוחר מדי. הנשיא הודח על ידי אספת חברי הפנטום – למרות הפסקים המפורשים המרובים שאסרו כל התכנסות כזו.
המשטרה – הוזעקה על ידי הפולשים – בניסיון להבין את המצב בשאלת הרב שליט”א
רבים ראו בעיתונים יהודיים ברחבי העולם את התמונה של חבר הקהילה הנכה שלנו, שנאלץ לשבת על פח אשפה, כאשר נאלצנו להתפלל ברחוב מול שער בית הכנסת קזינצי. בקושי רב קיבלנו אישור למשך חצי שנה להתפלל במסעדת ‘חנה’ שכבר עמדה סגורה, וזאת גם בחורף הקפוא, כשהפולשים חיבלו בחימום. בתוך ימים, בחודש אב תשפ”ג, נסגרו כל שלושת בתי הכנסת במתחם רחוב קזינצי ואנחנו, אבלים וכואבים, נותרנו בחוץ. מאז כ”ד באדר תשפ”ה המצב שוב אותו הדבר. הרב גורש על ידי הפולשים ונאסר עליו מבית הכנסת, הם אפילו העזו לנסות לסלק אותו עם המשטרה, ולכן אנו מתפללים שוב ברחובות. לפורים – בניגוד לפסוק הידוע „ליהודים היתה אורה” – בבית כנסת אחר כבר אין לנו חשמל, ונשארנו בלי תאורה וחימום, כי הפולשים לא משלמים את החשבונות.
בשנה וחצי האחרונות היתה לנו הבושה – באישור הרבנים שלנו – לפנות לבית משפט אזרחי, כי הפולשים סירבו לשמוע לדברי הרבנים.
שוב מתפללים ברחובות, כי השומר לא מכניס את הרב שליט”א
פוגעים בקדוש וביקר
הכאב שלנו הוא נורא. מי קרא להם, לאותם חב”דניקים אלה שפשטו על מוסדות לא להם ונישלו מתוכם את הבעלים האמיתיים – הקהילה האורתודוכסית ההונגרית? זה קרה לראשונה בשנת תשמ”ט. אז נחת בהונגריה הרב אוברלנדר, חסיד פאפא שהפך לליובאוויטשער. שמע בני מוסר אביך, ואל תטש תורת אמך. בעשרים השנים האחרונות עם התלמיד שלו, שלמה קובש הם הצליחו ליצור קשרים מאד חזקים תחילה עם פוליטיקאים הונגרים, אחר כך עם ישראלים. בשנת תשס”ד הם הצליחו לייסד „כנסייה” מוכרת על ידי המדינה, במטרה לקבל חלק בקצבה שמשלמת הונגריה לקהילות היהודיות תמורת הנדל”ן היהודי המולאם אחרי המלחמה – וזאת כשלחב”ד לא היה כל חלק בו, כי הם הגיעו לכאן הרבה יותר מאוחר.
הקשר הפורה הזה עם הממשלה איפשר להם להשיג חינם מבנים יקרים שונים, לקנות כלי תקשורת חילוניים שונים, לבנות תיאטרון, לממן משחטה וחוות ירקות (שכעת כמעט פושטות רגל עקב הפסדים בהיקף של מיליוני דולרים). לאחרונה קנו גם בית יציקה לאלומיניום. העיתונים ההונגרים מדווחים בקביעות על העסקאות המפוקפקות שלהם, מביאים בושה לעם היהודי ומגבירים את האנטישמיות. בהונגריה כל אזרח רשאי להציע אחוז אחד ממס ההכנסה שלו לארגונים דתיים, וזה המדידה האמינה היחידה לשיוך דתי. תוצאות המדידה מראות שאף על פי שלחב”ד יש תמיכה משמעותית, במשך שנים רבות היא קפאה סביב חמישה עשר-עשרים אחוזי תמיכה. למרות עובדה זו, החב”דניקים טוענים ללא הרף שהם הנציגים היחידים של יהדות הונגריה ומתכחשים למורשתו של אדוננו ומורנו החת”ם סופר זי”ע, צאצאיו ותלמידיו.
ביזיון ושקר
רק כדי להזכיר את החדשות האחרונות מהעיתונים, הם טענו לפתוח את הישיבה הראשונה ואת התואר הראשון בלימודי יהדות בהונגריה מאז מלחמת העולם השנייה. האמת היא, שלאחר המלחמה פעלה בין היתר ישיבה בבודפשט בראשות הרב שמעון ישראל פוזן זצ”ל משופרון והרב יהושע גרינוואלד זצ”ל מחוסט, ואילו הרב יוחנן סופר זצ”ל השיק מחדש את הישיבה בעיר הולדתו, ערלוי. הגם שרוב הרבנים עזבו את הונגריה אחרי כמה שנים בשל הרדיפה המתגברת של השלטונות הקומוניסטיים נגד הדתיים, הפעיל הרב ישעיה בנדיקט ז”ל במשך עשרות שנים ישיבה קטנה יותר ברחוב דובּ. עצוב מאד שהרב אוברלנדר שוכח את קרובו, הרב גרינוואלד זצ”ל, אבל נראה שזיכרונו כושל גם לגבי המפעל שלו – הישיבה שלו שהשקתה הוכרזה כבר בשנת תשנ”ח ו-תשע”ד. אמנם לא ברור למה קהילה אורתודוקסית צריכה אוניברסיטה, אבל לניאולוגים יש אוניברסיטה מאז שנת תרל”ז, ויש גם תוכנית ללימודי יהדות באוניברסיטה הלאומית במשך עשרות שנים.
למה הם צריכים את התעמולה השקרית הזו? קובש כובש. הוא רוצה לחזק את תביעתם מול המדינה ולקבל עוד ועוד סובסידיות לפרויקטים שלהם, פרויקטים שאינם מביאים לכל שיפור בקרב היהודים. אדרבה, הם מהווים בזבוז חריף של כספי משלם המיסים.
הגם שלא נעשו עבודות משמעותיות בבית הכנסתה הגדול שברחוב קזינצי, כבר כמעט שנתיים אסור לנו להתפלל בו. רק תיירים ספורים יכולים להיכנס אל המבנה וגם זאת בתשלום. לעת עתה, אנו נאלצים לצאת לרחובות מבית כנסת קטן יותר, שגם אותו לא קיבלנו מיד. הוא היה סגור למשך חצי שנה עקב שיפוץ דחוף. השיפוץ רק גרם לשיוף הפרקט, וגם מושבי מזרח עדיין חסרים בו. אך אין לנו דרך לטפל בכך, משום שהקהילה כאמור מנוהלת על ידי מנהל בית המטבחיים הכושל של חב”ד וחברו, ניאולוג שהפך לחב”דניק.
הם אף העזו לפטר ולגרש מבית הכנסת את הרב רבינוביץ שליט”א – שנבחר על ידי הקהילה ומונה על ידי בית הדין בראשות הרב שטרן שליט”א. במקום זאת, חב”דניק הזה הכריז על עצמו כראש ועדת הכשרות שנותנת ההכשר למסעדת חנה – שטות גמורה בוואדי. חמור מכך שבשבת פרשת יתרו התירו מתחזים אלו לקבוצת ישראלים להביא לבית הכנסת כמות שערורייתית של משקאות חריפים ללא הכשר, ואנשים חללו את השבת בפומבי על ידי צילום שיכוריהם בסמארטפונים. קל אך מזעזע להיווכח בירידת הדורות הנוראה, אם רק נביא בחשבון שלפני המלחמה שימשו כנשיאי הקהילה אברהם פרנקל ז”ל, וחתנו, שמואל קאהן-פרנקל ז”ל. הם בעצמם היו תלמידי חכמים שלמדו בישיבת פרסבורג.
יהודים, הצילו!
אבל איך הגענו למצב השפל הזה? כי אף אחד לא תומך בקהילה הקטנה שלנו. כל המבקרים שלנו שומעים את התלונות האלה, הם מנידים בראשם ותו לא. שום דבר לא קורה.
ואני שואל בכאב נורא:
למה אף אחד לא מוחה על כך שאנשים מתעלמים מהפסק של רבני הקהילה?
למה לאף אחד לא אכפת שאין בבודפשט ולו מסעדה אחת עם הכשר אמין?
למה לא כואב ליהודים בעולם שיהודים בבודפשט מחללים שבת בפומבי?
למה אף אחד לא מביא לעולם את זעקתנו על שנעלו לפנינו את שערי בית הכנסת שלנו?
למה יהודים לא מוחים על כך שאספה מקוונת מזויפת מפילה את הנשיא החוקי?
למה אף אחד לא מרים את קולו כדי להביע סולידריות איתנו בפומבי?
אני חושב שאני יודע למה. רבים חוששים לעשות משהו נגד חב”ד בשל השפעתם הניכרת בעסקים, בתקשורת ובפוליטיקה. עיתונים רבים דחו את הכתבות שלנו על האירועים המחרידים האלה. אבל קריטי להבין שאדישות ושתיקה בעניין הזה מסכנות את קיומה של הקהילה הקדושה והנושנה שנוסדה ונשמרה על ידי צאצאי ותלמידי החת”ם סופר זי”ע.
עשינו טעויות אבל למדנו מהן. אנחנו רוצים לבנות מחדש את הקהילה שלנו על פי הערכים והמנהגים שלנו, על פי מורשת החת”ם סופר זי”ע. יש אלפי יהודים הונגרים שעלינו לקרב אותם ולהחזיר אותם לאמונתם.
אנא עזרו לנו בכך על ידי שתמחו נגד השערורייה הנוראה הזו, נגד השוד הכואב לאור יום! ספר את כל הכאב שלנו לרב שלכם, ובקשו מהם מכתב תמיכה! בואו ניפגש בבודפשט ברחוב קזינצי או ניצור קשר בדוא”ל, כי אנחנו לא ברגע האחרון, אלא כמעט אחריו. כל עיכוב נוסף מחבל עוד בסיכויים שלנו לקומם מחדש את המורשת היהודית ההונגרית האורתודוקסית העשירה שלנו!
הכותב בכאב נורא ובציפייה עמוקה,
בנימין וילאני
חבר בהתאחדות שומרי הדת
shomreihadas.hungary@gmail.com
Vélemény, hozzászólás?